מקדש לאלה חתחור, צרבית אל-ח'אדם | צילום: Roland Unger
סיפור המצאת הכתב כמו שאנו מכירים אותו היום (כנראה…)
לא רק בני ישראל יצאו ממצרים דרך מדבר סיני, אלא דבר מה נוסף, אשר מלווה אותנו עד היום. במחצבה עתיקה ונידחת, באמצע מדבר סיני היבש, התגלתה כתובת אשר שופכת אור על תולדות הכתב. "נעם רב נקבן" (מנהל הכורים) בכתב שמזכיר באופן מחשיד את ההירוגליפים המצריים (במילים אחרות כתב חרטומים). האם אותו נעם הוא ממציא רעיון הכתב בו אנו מחזיקים עד היום?
לא פשוט להיות תלמיד מצרי
הכתב הפרעוני בנוי ממערכת מסועפת של חוקים שכוללת הקשרים רבים ושונים לכל שימוש בסימן, כיוון קריאה ועוד. והכי מורכב: לשנן ולזכור אלפי סימנים, כשלכל אחד מהם משמעות ייחודית לו. דמיינו כתיבה באמצעות אימוג'ים בלבד, כשלרשותכם מקלדת בעלת אלפי סימנים. איפה מתחילים?...
ואכן, למידה של כתב ההירוגליפים לקחה מספר שנים טובות, ואת זה יכלו להרשות לעצמם אך ורק המעמדות הגבוהים במצרים, ששימרו בקנאות את כוחם. כידוע, ידע זה כוח.
מה עושה פרעוני במדבר?
לפני כ-3800 שנה, הזמינו הפרעונים חוצבים כנענים (כנראה שאלה היו עבדים) לכרות אבני טורקיז יקרות במדבר סיני.
מזמיני העבודה הפרעונים הגיעו כנראה עם קבוצה של כהנים, אשר מיד החלו לכתוב בכתב הירוגליפים ברכות לאלה חתחור במקדש שהקימו במקום. הכנענים כנראה הסתקרנו מהבליל הארוך של הסימנים והצורות שכתבו הפרעונים הגרפומנים על האבן, אך לא היה להם שום סיכוי להבין את פשרם. למעשה, גם למצרי ממוצע לא היתה כל יכולת הבנה כזאת, משום שהכתב הפרעוני הכיל אלפי סימנים, והצריך ידיעה מעמיקה של רזי השפה.
מקדש לאלה חתחור, צרבית אל-ח'אדם | צילום: Einsamer Schütze
גבירותי ורבותי, מהפכה!
בתחילת המאה ה-20 נעשו חפירות במחצבת צרבית אל-ח'אדם, ובהן התגלו כאמור, לצד הכתבים ההירוגלפיים, מספר כתובות קצרות שמכילות רק מספר מועט של סימנים. הסברה היא, שמנהל הכורים במחצבה [שאף חתם בשמו: נעם רב נקבן], ישב בלילות לאור הכוכבים באמצע המדבר, והמציא את רעיון הכתב המודרני! למה להשתמש באלפי סימנים שמייצגים אלפי משמעויות, אם אפשר להשתמש במספר סימנים מועט, כאשר כל סימן מייצג צליל. אלף - א', בית - ב, וכך הלאה. מהפכה! רק חישבו כמה זמן לוקח ללמוד את האלפבית המודרני, אותו כל ילד מצליח ללמוד עד סוף כיתה א', לעומת כתב ההירוגליפים הפרעוני.
בסוף כל משפט שאתם
כותבים בעברית
הכתב המהפכני שהתגלה במדבר סיני מכונה "כתב פרוטו כנעני" או פרוטו-סינאי. ההמצאה לא נותרה נחלתם של הכנענים בלבד, אלא התפשטה בכל ארצות הים התיכון. העם הפיניקי (שבעצמם היו כנענים) ישב בחופי לבנון וישראל דהיום, וכלכל את עצמו בעיקר באמצעות מסחר ימי. כך הפיניקים הפיצו מעבר לים את הכתב הכנעני, כלומר את האותיות של הכתב העברי הקדום, שמהם התפתח הכתב היוונית ואח"כ הלטיני. הספק נאה.
פרויקט פיתוח ודיגיטציה של פונט זה נבע מתהיה טיפוגרפית יסודית, לגבי שרירותיות ייצוג השפה באמצעות כתב, ובכלל זה ההתפתחות הצורנית של האות. ידוע לנו שהשפה המדוברת מיוצגת על ידי מצלולים שרובם המוחלט אינם אונומטופאיים (מילים שצלילן מחקה את משמעותן: בקבוק, זמזום וכדומה), ובמקביל ידוע לנו שהאותיות אשר בשימוש המערב (לטינית, יוונית, קירילית ערבית וכמובן עברית) נבעו מאותיות בעלות סימנים בעלי פשר (דג, כף, פה). סימנים אלו עברו גלגולים אינספור במהלך השנים, כך שהקשר בין סמל (מסמן) ומשמעות מקורית (מסומן) התפורר.
רצינו לדמיין עולם בו הכתב נותר סטאטי לחלוטין ולהדגים כיצד יכול היה להיראות הכתב המקורי, במידה ונצמד לטיפוס אותיות כגון הלווטיקה או נרקיס בלוק. מה היתה הזרימה, הקצב והקריאות של פונט כזה, שחוזר אחורה עד למקורות האות עצמה? כמה ניתן לייצר היגיון ואחידות טיפוגרפית פנימית בין האותיות?
בהמשך ניסינו לבחון מספר אותיות בהשראת פונטים עבריים קלאסיים: הדסה, פרנקריהל ודוד, אשר להם זיכרון לתנועה הקליגרפית המקורית של אופן כתיבת האותיות.
לסיכום, מקווים שפרויקט זה יעזור להצית את אש הטיפוגרף הקטן שנמצא בכל אחד ואחת מכם, גם אם היה חבוי במערה נידחת באמצע המדבר...
אודות פונט פרוטו-טייפ
טבלת תווים
ה | ד | ב | ג | א |
י | ט | ז | ח | ו |
ס | נ | ל | מ | כ |
ר | ק | פ | צ | ע |
3 | 2 | ת | 1 | ש |
8 | 7 | 5 | 6 | 4 |
] | ) | 0 | } | 9 |
, | . | ( | { | [ |
" | ; | ! | : | ? |
/ | | * | # | ' |
- | | | |
ז | ו | ה | ד | ג | ב | א |
נ | מ | ל | כ | י | ט | ח |
ש | ר | ק | צ | פ | ע | ס |
6 | 5 | 4 | 3 | 2 | 1 | ת |
{ | ( | [ | 0 | 9 | 8 | 7 |
! | ? | , | . | ] | ) | } |
| # | * | ' | " | ; | : |
| - | | | / |
משקל שחור
משקל כבד
משקל רגיל
165 pt 'ע'
100 pt 'חג'
72 pt 'סדר'
48 pt 'הגדה'
24 pt 'פרעונים'
165 pt 'ע'
100 pt 'חג'
100 pt 'חג'
72 pt 'סדר'
72 pt 'סדר'
48 pt 'הגדה'
48 pt 'הגדה'
24 pt 'פרעונים'
24 pt 'פרעונים'
165 pt 'ע'
30 pt חד גדיא
טקסט חופשי
וריאציות של אותיות פרוטו-כנעניות בהשראת פונטים עבריים
ד
האות ד' בסגנון פונט הדסה
ק
האות ק' בסגנון פונט דוד
י
האות י' בסגנון פונט פרנק-ריהל
רישיון שימוש
גופן 'פרוטו-טייפ' על שלושת משקליו [רגיל, כבד ושחור], ניתן להורדה והתקנה בחינם (כי אנחנו מהממים), לשימוש פרטי ומסחרי. נשמח אם תשלחו לנו את השימושים שלכם בגופן, כדי שנוכל להתפעל וגם לשתף. לצערנו אין לנו יכולת תמיכה באופן התקנת הגופן, אבל אנחנו בטוחים שגוגל זמין לכך תמיד. במידה ומישהו מתעניין בגופן, שלחו אותו לעמוד זה, שילמד משהו על הדרך.
מקורות
-
שלושה פרקי "אותיות ומופתים" בפודקאסט "המעבדה" של כאן, 2019
-
"האם "נעמ רב נקבנ" היה בין ממציאי האלף־בית?" אורלי גולדווסר, בתוך: ארץ ישראל - מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כרך 32, 2016
יוזמה: סטודיו גרוטסקה
ארט-דירקטור וכתיבה: איתם טובול
עיצוב אתר: ניר בן דוד
איורים ועיצוב פונט: עופרי גיל
ייעוץ מדעי: ד"ר דויד גורביץ'